פסק-דין בתיק ת"א 171051-09

פסק הדין ניתן בתביעה כספית בסך של 182,201 ש"ח שהגישו התובעים נגד הנתבע.

1.      התובעים הם יורשים על פי צוואה של אמם הגב' רוז'י בן יוסף (להלן: " המנוחה") שנפטרה ביום 13.5.08. הנתבעת היא בנק אשר המנוחה ניהל באחד מסניפיו חשבון שמספרו ******* (להלן: " החשבון") שכלל גם פעילות בני"ע אשר בוצעה על ידי מנהל תיקי ניירות ערך מטעם המנוחה.

2.      לטענת התובעים בכתב התביעה המתוקן, דבר פטירת המנוחה נודע לנתבעת בו ביום, אך הנתבעת לא מנעה ממנהל התיקים להמשיך ולפעול בחשבון עד ליום 10.6.08, ומנגד סירבה  לאפשר לתובעים לבצע פעולות נוספות בחשבון לאחר יום 12.6.08. עוד טענו התובעים כי התברר להם בדיעבד שהודעת הנתבעת בדבר איסור פעולות בחשבון "אינה האמת כולה" וכי ניתן היה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני אשר יכול היה לפעול בחשבון לפי הוראות בית המשפט. התובעים טוענים כי ציפו לדעת על כך מהנתבעת או לפחות כי הנתבעת תפנה אותם לקבלת ייעוץ משפטי בנושא הפעילות בחשבון המנוחה, אך הנתבעת שתקה במקום שהיה עליה לתת להם יעוץ כללי וראשוני לגבי הדרך האפשרית לבצע פעולות בחשבון בטרם תקוים צוואת המנוחה כדין. על פי כתב התביעה, התנהגות הנתבעת הסבה להם נזק כספי בסך של 182,201 ש"ח שהוא ההפרש בין שווי תיק ניירות הערך של המנוחה נכון ליום 12.6.08 שעמד על סך של 2,742,837.82 ש"ח לבין שווי התיק נכון ליום 24.9.08 שבו נמשכו כספי המנוחה מהחשבון שעמד על סך של 2,560,636 ש"ח.

3.      בכתב ההגנה המתוקן נטען בין היתר כי כל הפעולות שבוצעו בחשבון עד ליום 1.6.08 נעשו על ידי מנהל התיקים בידיעתו ולבקשתו של בעלה של המנוחה, מר יוסף בן יוסף (להלן: " יוסף") ועל מנת להקטין את הסיכון הקיים בחשבון. כן נטען כי הנתבעת מעולם לא סירבה לבצע פעולות בחשבון. לטענת הנתבעת, התובעים פנו לרשם לענייני ירושה לכל המאוחר ביום 21.6.08, ועל כן גם לשיטתם במועד זה נותק הקשר הסיבתי בין פועלו של הבנק לבין הנזקים הנטענים והמוכחשים. לפיכך נטען כי כל נזק שנגרם לתובעים מיום 21.6.08 ואילך הוא באחריות התובעים בלבד, מאחר שבמועד זה כבר התייעצו עם עו"ד ופנו לרשם לענייני ירושה, כך שידעו או היו צריכים לדעת שהם יכולים לפנות בבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני. כן טענה הנתבעת כי לא קיבלה בחשבון הוראות ממי מהתובעים או מיוסף אשר לא בוצעו, ואף אילו היו ניתנות הוראות כאמור, לא בטוח כי הבנק היה מחויב לפעול על פיהן בנסיבות המקרה.

4.      תובע 1, ניראל בן יוסף (להלן: " ניראל") הגיש תצהיר עדות ראשית שבו חזר על הטענות בכתב התביעה. מתצהירו של ניראל עלה לראשונה כי אביהם יוסף נפגש עם מנהלת הסניף וביקש לפעול להקטנת סיכונים, כשלטענתו של ניראל, משמעותה של בקשה זו היא כי בהעדר אפשרות לנהל את ניירות הערך באמצעות מנהל תיקים, יש למכור את כל ניירות הערך של המנוחה ולהמיר את הכספים לפיקדונות שקליים. עוד הצהיר ניראל כי הנתבעת סירבה לאשר ביצוע פעולות בחשבון לאחר 12.6.08, אף שאפשרה לבצע פעולות בחשבון קודם לכן ובמשך חודש ימים ממועד פטירת המנוחה ועד ליום 12.6.08, כך שבאותה מידה יכולה הייתה להתיר המרת תיק ניירות הערך לפיקדונות שקליים. כן חזר ניראל על הטענה שלפיה היה על הנתבעת לספק הסבר מפורט לגבי הדרך שבה יוכלו בני המשפחה לפעול בחשבון או לכל הפחות להפנותם לקבלת ייעוץ משפטי בנושא. עם זאת, מתצהירו של ניראל עולה כי פנה לעו"ד בבקשה לקיום צוואת המנוחה בסמוך לאחר פגישתו של אביו יוסף עם מנהלת הסניף, אך לטענתו של ניראל, בעקבות דברי הבנק לא עלה בדעתו להתייעץ עם עורך הדין בנושא האפשרות לביצוע פעולות בחשבון בטרם יינתן צו קיום צוואה. ניראל חזר בתצהירו על הטענות הנוגעות לנזק, והפנה בעניין זה לחוות דעת של מר ישראל מיו לגבי שווי תיק ניירות הערך נכון ליום 12.6.08.

5.      יוסף הגיש אף הוא תצהיר עדות ראשית שממנו עולה כי לאחר קבלת ההודעה שלפיה חסמו את אפשרותו של מנהל התיקים לפעול בתיק של המנוחה, נפגש עם מנהלת הסניף, הגב' דבי נגר. יוסף הצהיר כי ביקש מהגב' נגר לכסות את יתרת החובה בחשבון על ידי מכירת ניירות ערך, וכן ביקש ממנה להקטין את הסיכון הקיים בתיק ניירות הערך, כשלהבנתו הדרך לכך הייתה מכירת כל תיק ניירות הערך והעברתו לפיקדון שקלי. על פי תצהירו של יוסף, הגב' נגר אמרה לו כי לא ניתן לבצע פעולות בחשבון ללא צו בית משפט, ולפיכך פנה בנו לעו"ד בסמוך לאחר פטירת המנוחה להוצאת צו קיום צוואה. עוד עלה מהתצהיר כי לאחר שחסם הבנק את אפשרותו של מנהל התיקים לפעול בחשבון, בוצעו בו שבע פעולות בניירות ערך, אף שיוסף לא נתן לנתבעת הוראה ספציפית כלשהי בקשר לניירות הערך אלא הוראה כללית וגורפת, כך שלו ביצע הבנק פעולות בניירות ערך לפי בקשתו, היה עליו למכור את תיק ניירות הערך במלואו.

6.      הגב' דבי נגר הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת והצהירה כי בתחילת חודש מאי 2008 פנה אליה יוסף וסיפר כי אשתו חולה והוא רוצה להצטרף כשותף לחשבון, כאשר יום או יומיים לאחר מכן הגיע יוסף שוב לסניף יחד עם מנהל התיקים שאמר כי כבר החתים את המנוחה על טופס ניהול תיק, אך בסמוך לאחר מכן נפטרה המנוחה בטרם הספיקה לחתום על מסמכי הוספת שותף לחשבון. כן הצהירה הגב' נגר כי לאחר השבעה פנה אליה יוסף וביקש לבצע שינויים בתיק ההשקעות, אך היא הסבירה לו כי לא ניתן יהיה לפעול בחשבון אלא על פי צו של בית משפט וכי עליו לפנות לעורך דין על מנת להסדיר את הנושא, אולם בנסיבות העניין תאפשר לבצע פעולות בחשבון שמטרתן הקטנת הסיכון בתיק. על פי תצהיר של הגב' נגר, יוסף הודיע לה כי הוא סומך על מנהל התיקים וילך להתייעץ אתו, וב- 12.6.08 פנה אליה יוסף פעם נוספת וביקש למכור מניות בתיק, כשלדבריה עבר על רשימת הנכסים בתיק ונקב במניות ספציפיות שביקש למכור - פעולות אשר הוזרמו למערכת בשלב מאוחר יותר על ידי עובדת אחרת בסניף. הגב' נגר הדגישה בתצהירה כי יוסף מעולם לא נתן הוראה כללית של הקטנת הסיכון בתיק, והבנק אף לא מקבל ולא יכול לקבל הוראה שכזו שכן הדבר עלול להיחשב כניהול תיקים והבנק אינו רשאי לעסוק בפעילות זו על פי חוק. כן ציינה הגב' נגר כי גם מנהל התיקים אשר פעל בתיק למעלה משבועיים לאחר פטירת המנוחה, לא מצא לנכון למכור את התיק במלואו אלא לבצע פעולות ספציפיות, לרבות קניית ני"ע, וזאת אף לאחר שיוסף התייעץ אתו, כאשר לו הייתה ניתנת הוראה למכור את התיק כולו סביר להניח שהייתה מאפשרת לעשות כן.

7.      במהלך הדיון נחקרו המומחה והמצהירים הנ"ל בחקירות נגדיות, ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב לרבות סיכומי תשובה.      

דיון      

8.      דינה של התביעה להידחות. 

9.      טענתם היחידה של התובעים נגד הנתבעת, כפי שהיא באה לידי ביטוי גם בסיכומים מטעמם היא כי הנתבעת לא פעלה כנדרש "עקב מחדלה מלהסב את תשומת לב התובעים לאפשרות לבצע פעולות בחשבון בתקופת ההמתנה, על ידי מינוי מנהל עזבון זמני" (סעיף 1 לסיכומי התובעים). ואולם, בית המשפט מקבל בעניין זה את טענתה של הנתבעת כי אין זה מחובתה או מתפקידה לתת לתובעים ייעוץ משפטי, ודי בכך שנאמר להם כי אין אפשרות לפעול בחשבון ללא קבלת צו שיפוטי.          

10.  יוסף עצמו אישר בתצהיר עדותו הראשית כי הגב' נגר אמרה לו שלא ניתן לבצע פעולות בחשבון עד לקבלת צו שיפוטי (סעיף 13 לתצהיר), ולא הצהיר כי נאמר לו שיש צורך בצו קיום צוואה דווקא. כך גם הצהירה והעידה הגב' נגר כי הסבירה ליוסף שלא ניתן לפעול בחשבון אלא לפי צו של בית משפט, מבלי לציין באיזה צו מדובר, ואף הפנתה אותו לקבלת ייעוץ משפטי (ראו סעיף 7 לתצהיר ופרוטוקול הדיון בעמוד 11 שורות 14-12 ושורות 22-17).  אמנם ניראל העיד בעניין זה בחקירתו הנגדית כי לא הורו לו לקבל ייעוץ משפטי, הוא הבין רק את נושא "אין מה לעשות ללא צו קיום צוואה" (עמוד 7 לפרוטוקול, שורה 27), אך אין לקבל גרסה, בין היתר מאחר שאין חולק כי ניראל לא היה נוכח בעת חילופי הדברים בין אביו יוסף לגב' נגר, בעוד כאמור הן יוסף עצמו הן הגב' נגר העידו כי נאמר ליוסף שיש לקבל צו שיפוטי, ללא התייחסות פרטנית לסוג הצו.           

11.  בעניין זה אין לקבל את טענת התובעים כי היות שצוין בנהלי הבנק שיש אפשרות להתיר ביצוע פעולות בכפוף לקבלת צו מתאים, לרבות "צו מינוי מנהל עזבון", הרי שהיה על הנתבעת להפנות את תשומת ליבם של התובעים במפורש לאפשרות למנות מנהל עזבון זמני. מעבר לכך שהנוהל מתייחס  ל"מנהל עזבון" ולא ל"מנהל עזבון זמני", אין זה מתפקידו של הבנק ליידע את הלקוחות לגבי כל סוגי הצווים וההליכים המשפטיים האפשריים, ודי בכך שנאמר לתובעים כי יש צורך בצו שיפוטי כלשהו כדי לפעול בחשבון.   

12.  זאת ועוד, מתצהירו של יוסף עלה כי בעקבות דבריה של הגב' נגר אכן פנה בנו לעו"ד, וזאת לדבריו לצורך "הוצאת צו לקיום צוואתה". כך גם העיד ניראל כי בדיעבד, "כששאלתי את עוה"ד שטיפל בצוואה כיצד אין שום הליך שמגן על יורשים שבמשך תקופה של 3 חודשים עד לקבלת צו הירושה יגן מפני אירועים חריגים בכללה כפי שקרה בזמנו ואז לראשונה נאמר לי שניתן לפנות לבית המשפט ולמנות מנהל עזבון זמני" (עמוד 7 שורה 30 עד עמוד 8 שורה 2). מכאן שהתובעים הבינו שעליהם לפנות לייעוץ משפטי, והם אף עשו זאת הלכה למעשה, כאשר אם לגרסתם לא שאלו את עורך הדין במפורש האם יש אפשרות לפעול בחשבון מידית לפני מתן צו קיום צוואה, הרי שאין להם להלין אלא על עצמם או על עורך הדין אשר לא הציג בפניהם אפשרות זו.

13.  לפיכך, יש לקבל את טענת הנתבעת כי נאמר ליוסף שאין לפעול בחשבון ללא צו שיפוטי, ומשפנו התובעים לקבלת ייעוץ משפטי בעניין זה, אין להטיל על הבנק את האחריות לכך שהתובעים לא אמרו לעורך דינם שהם רוצים לפעול בחשבון מידית, ואף אין להטיל על הבנק את האחריות לכך שהייעוץ המשפטי שקיבלו התובעים לא היה מלא ונכון.       

14.  די היה בכך כדי לדחות את התביעה, אולם אתייחס בקצרה גם לטענות נוספות שהועלו בסיכומים מטעם התובעים.        

15.  לטענתו של ב"כ התובעים, גרסתה של הגב' נגר אינה אמינה, שכן אין להניח שהמנהלת היית מפרה את נהלי הבנק הכתובים ומאשרת מכירת ניירות ערך בהתאם לבקשתו של יוסף לאחר פטירת המנוחה. אין לקבל טענה זו. אמנם הגב' נגר הודתה כי חרגה מהנהלים של הבנק, אך בנסיבות העניין בית המשפט לא התרשם כי יש בכך כדי לערער את אמינות עדותה. כן מצא בית המשפט כי יש בעדותם של יוסף וניראל עצמם כדי לחזק את עדותה של הגב' נגר. יוסף אישר בחקירתו הנגדית כי מנהל התיקים שפעל כמעט שבועיים בתיק לאחר פטירת המנוחה ידע שבני המשפחה רוצים להקטין את הסיכון בתיק, אך לא מכר את כל ניירות הערך ואף רכש אג"חים (עמוד 6, שורות 17-10). כך העיד גם נוריאל כי מנהל התיקים ביצע קניה ומכירה בהתאם למצב השוק וכי "אם הייתי יודע היום שבשלושה חודשים הקרובים לא אוכל לנהל את התיק שלי הייתי מוכר אותו, דברים כאלה קורים בתהליכים" (עמוד 8 שורות 12-10). מכאן שלפי עדויותיהם של יוסף ונוריאל, לא ניתנה כל הוראה גורפת לצמצם את הסיכון בדרך של מכירת כל ניירות הערך.

16.  כן נטען בסיכומי התובעים כי יוסף שהיה אדם מבוגר אשר לא מתמצא בהשקעות לא היה נותן הוראה לבצע פעולות על דעת עצמו וללא ייעוץ מקצועי של מנהל התיקים, אך הגב' נגר הצהירה כי יוסף ביקש ממנה לבצע את פעולות המכירה רק לאחר התייעצות עם מנהל התיקים אשר לא היה מוסמך עוד לפעול בעצמו בתיק (סעיפים 16 ו- 17 לתצהיר). כן העידה הגב' נגר כי ככל הנראה בהתאם להמלצתו של מנהל התיקים, ביקש יוסף למכור בעיקר מניות ולא אג"חים קונסרניים ומדינה אשר נחשבו אחזקות חזקות וללא סיכון כמעט (עמוד 10 שורות 25-22). בית המשפט אינו מקבל את טענתו של ב"כ התובעים כי תשובתה של הגב' נגר בעדותה הנ"ל היא "תשובה לא סבירה לחלוטין", כאשר לא ניתן כל הסבר אחר לכך שאכן נמכרו מניות בלבד ולא אגח"ים.